לכייל מחדש את מערכת העצבים האוטונומית

​

כדי להבין מהי טראומה נפשית וכיצד אימון מוחי יכול לסייע להחלמה ממנה, חשוב להכיר את מערכת העצבים האוטונומית, רשת מוחית אשר אחראית למצוקה הפוסט-טראומטית כאשר היא יוצאת מכיול. המערכת האוטונומית היא מנגנון ההישרדות של המוח היונקי, הפועל כשומר הסורק את הסביבה בחיפוש אחר איום. כאשר המערכת מזהה סכנה, היא מנתבת את המשאבים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שלנו לשני ערוצים עיקריים:

​

• ערוץ עוררות-היתר (Fight or Flight): מתבטא בתחושת פחד, סטרס כרוני, חרדה, דאגנות ודריכות.

• ערוץ תת-העוררות והקיפאון (Freeze): מייצר תגובות של שיתוק, כבדות, קהות חושים וניתוק רגשי, שנועדו למסך כאב ולשמור על האורגניזם במצבי קיצון מסכני חיים.​
   

לרוב, אנשים שמערכת העצבים האוטונומית שלהם נוטה לפעילות יתר, יתמודדו עם שילוב של שני הדפוסים הללו, במקביל או לסירוגין.

​

איך המערכת יוצאת מאיזון? אופן פעולתה של המערכת האוטונומית מתעצב לאורך החיים בהתאם לחוויות שלנו. אם במהלך החיים חווינו איום רגשי או פיזי מתמשך, הכיול הטבעי של המערכת עשוי להשתבש, וסף הרגישות שלה עשוי להשתנות כך שהיא נוטה לייצר תגובות הישרדותיות גם כשאין במציאות שלנו איום ממשי.

אנשים שגדלו בסביבה לא בטוחה מספיק, בין אם רגשית או גופנית, או אלו שנחשפו לאירועים טראומטיים, עלולים לפתח מערכת אוטונומית עם סף רגישות נמוך מאוד. משמעות הדבר היא שהמערכת המיועדת לזהות ולהגיב לסכנה ממשית מפעילה תגובות מוחיות של עוררות וקיפאון באופן לא פרופורציונלי למה שמתרחש במציאות החיצונית, תגובות אשר עשויות להתבטא כנטייה לסטרס כרוני, חרדה, דריכות, כבדות, הצפה רגשית או ניתוק וקהות רגשיים.
 

למה שיחות בלבד לא תמיד מספיקות? המערכת היא אוטונומית, היא פועלת באופן עצמאי וקודמת לאזורי החשיבה הרציונלית במוח. לכן, מאוד קשה, ולעתים אף בלתי אפשרי, להביא לשינוי אפקטיבי בדפוסי הפעילות האוטונומיים באמצעות טיפול הכולל שיחה בלבד. יתר על כך, במקרים מסוימים, חוסר היציבות של המערכת האוטונומית, שעשוי להוביל לניתוקים, הצפה רגשית וקושי לסמוך ולהיפתח מול מטפלים, מחבל ביכולת של מטופלים להיעזר בפסיכותרפיה.
 

התמודדות אפקטיבית עם מערכת אוטונומית שאינה מכוילת דורשת התערבות מורכבת המשלבת שני כיוונים:
 

1. למידה "מלמטה למעלה" (Bottom-up): שינוי ישיר של הדפוסים הפיזיולוגיים והחשמליים של המערכת המוחית האוטונומית כך שתפעל באופן יציב יותר, מבלי להפעיל מנגנוני ניתוק, קיפאון או עוררות-יתר. באופן הזה המוח מצליח לשמור על יציבות גבוהה יותר, ומסוגל לעבד מידע רגשי באופן יעיל ושלם יותר.
    

2. עיבוד פסיכולוגי "מלמעלה למטה" (Top-down): זיהוי, עיבוד ושינוי של דפוסי חשיבה, רגשות והתניות פסיכולוגיות שהתקבעו לאורך השנים.
    

למה צריך אימון מוחי? קיימות מספר גישות טיפוליות המאפשרות "כיול מחדש" של המערכת האוטונומית, כך שניתן יהיה להרפות מתגובות ההישרדות הכרוניות ולבסס מחדש חוויה נוירולוגית של ויסות וביטחון. אחת הגישות הבולטות והיעילות כיום היא אימון מוחי באמצעות נוירופידבק - כלי הפונה ישירות למערכת העצבים האוטונומית, ומלמד אותה ברמה החשמלית להרפות מדפוסים כרוניים של קיפאון ועוררות יתר.

​

​

נוירופידבק: שיקוף הפעילות המוחית בזמן אמת מאפשר שינוי ספונטני
 

אימון בנוירפידבק הוא שיקוף הפעילות המוחית בזמן אמת, על ידי קריאת האותות החשמליים מהקרקפת (EEG), עיבוד המידע באמצעות מחשב והחזרתו באופן מיידי למטופל באמצעות צליל או תנועה על גבי המסך. בדרך הזו המוח זוכה לקבל "מראה" בזמן אמת לפעילות החשמלית הפנימית שלו, מה שמאפשר לו לשנות את הדפוסים האוטומטיים בהם הוא פועל, וללמוד דפוסים חדשים באמצעות מנגנוני למידה אופרנטית. הפידבק שניתן על ידי המחשב מתוכנן כך שיכווין את מערכת העצבים האוטונומית לעבר מצב של וויסות רגשי מוגבר, הנחווה לרוב כמצב של שקט פנימי, נוכחות ובהירות, ומאפשר באופן הזה למוח ללמוד כיצד לפעול בצורה יציבה, גמישה ומותאמת יותר למציאות.

 

* חשוב לציין שהמושג נוירופידבק מתאר את שיטת הפעולה בה מחזירים למטופל מידע LIVE על מצב המוח שלו באופן המאפשר למוח להשתנות. קיימות דרכים רבות להשתמש בעיקרון הרחב הזה על מנת לטפל במצבים מוחיים מגוונים. הגישה הספציפית שאני מיישם בקליניקה ומתוארת כאן מתמקדת בוויסות וייצוב המערכת האוטונומית.

 

בקליניקה אני משתמש במכשירי ה EEG של חברת BrainBit, אותם אני מוצא נוחים מאוד ומותאמים לשימוש היברידי, המאפשר לשלב בין טיפול פסיכולוגי לאימון מוחי. 

 

איך בנוי הטיפול? בתוך כל מפגש טיפולי תהיה את האפשרות לשלב אימונים קצרים של נוירופידבק, שמטרתם לאפשר למוח להתייצב כך שיוכל לעבד מידע רגשי באופן שלם יותר.

 

האימון המוחי אותו אני מיישם בקליניקה משתמש בתוכנה אשר מנתחת את האותות החשמליים בזמן אמת ומאמנת שלושה רכיבים מנטליים באופן סימולטני:
 

• הפחתה של עוררות-יתר ודריכות

• חיבור מחדש לגוף ולרגשות הקיימים בנו

• שזירה מחדש של חוויית עצמי קוהרנטי ויציב

 

שאר הזמן של המפגש הטיפולי, בין אימוני הנוירופידבק, יכלול שימוש במגוון של כלים טיפוליים, כמו האקומי, EMDR, מיינדפולנס וכלים נוספים לעיבוד טראומה.
 

 

למי זה מתאים? בשילוב עם טיפול פסיכולוגי, אימון בנוירופידבק עשוי לשפר את התוצאות הטיפוליות במגוון רחב של מקרים בהם המערכת הרגשית לא יציבה. בשילוב עם טיפול מותאם, האימון יכול לסייע להתמודדות עם פגיעות טראומטיות קלות ומורכבות, אך גם לתמוך באלו שמתמודדים עם תקופת לחץ מתמשך או עומס הפוגע ב Well being. לרוב כדאי לשקול שילוב נוירפידבק כאשר ישנם:
 

• פגיעות פוסט-טראומטיות (PTSD, C-PTSD)

• טראומה התפתחותית או טראומה בין-דורית (למשל, ילדים או נכדים של ניצולי שואה, או אנשים שגדלו בבתי ילדים קיבוציים)

• סימפטומים של חרדה ודיכאון

• מצבי סטרס כרוני ושחיקה נפשית (למשל, שחיקה נפשית הנגרמת ממקומות עבודה תובעניים)

• הופעה של סימפטומים גופניים הקשורים לסטרס
  
  ​

מחקרים קליניים

 ​

מספר מחקרים קליניים (Romero et al., 2020; van der Kolk et al., 2016; Rogel et al., 2020) אשר בחנו את היעילות של אימון נוירופידבק בטיפול בפוסט-טראומה (PTSD) מצאו כי המטופלים חוו שיפור מובהק סטטיסטית בתדירות ובחומרת תסמיני הטראומה. במחקר מבוקר בקרב מבוגרים נמצא כי בסיום סדרת האימונים, 72.7% מהמטופלים בקבוצת הנוירופידבק לא ענו עוד על הקריטריונים האבחנתיים של הפרעה פוסט-טראומטית (van der Kolk et al., 2016).
 

מעבר להפחתת הסימפטומים הישירים של הטראומה, המטופלים הפגינו שיפור ניכר ביכולות הוויסות הרגשי (Romero et al., 2020; van der Kolk et al., 2016). החוקרים מציינים כי עוצמת ההשפעה (Effect size) של הטיפול בנוירופידבק עומדת בשורה אחת עם הטיפולים הפסיכולוגיים מבוססי-הראיות היעילים ביותר הקיימים כיום לטיפול בטראומה (van der Kolk et al., 2016).

קריאה נוספת

 

"נרשם בגוף" (The Body Keeps the Score) מאת פרופ' בסל ואן דר קולק: רב-מכר עולמי העוסק בטראומה ובדרכי ההחלמה ממנה. ואן דר קולק מקדיש בספרו פרק שלם לגישת הנוירופידבק ולהשפעתה על המוח הטראומטי.

 

"Neurofeedback in the Treatment of Developmental Trauma" מאת סברן פישר: ספר מעמיק המתאר מהי פגיעה טראומטית התפתחותית, וכיצד שימוש בנוירופידבק, בשילוב עם טיפול נפשי, עשוי להביא לפריצת דרך טיפולית משמעותית עבור מטופלים הסובלים ממנה.

​

מאמרים קליניים:
 

• van der Kolk BA, Hodgdon H, Gapen M, Musicaro R, Suvak MK, Hamlin E, et al. (2016) A Randomized Controlled Study of Neurofeedback for Chronic PTSD. PLoS ONE 11(12): e0166752. doi:10.1371/journal.pone.0166752
   

• Romero, D. E., Anderson, A., Gregory, J. C., Potts, C. A., Jackson, A., Spears, J. R., ... & Speedlin, S. (2020). Using neurofeedback to lower PTSD symptoms. NeuroRegulation, 7(3), 99-106.
   

• Rogel, A., Loomis, A. M., Hamlin, E., Hodgdon, H., Spinazzola, J., & van der Kolk, B. (2020). The impact of neurofeedback training on children with developmental trauma: A randomized controlled study. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(8), 918.